<h1>ארחות חיים הלכ' שבת הגדול סימן א'</h1>
<h2>דף פז:</h2>
שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חל בה' בשבת כמו שמצינו בסדר עולם ומקחו של פסח היה בעשור לחדש בשבת שלפני הפסח ואמרו ישראל מה נעשה היאך נקח הפסח לעיני מצרים הן נזבח וכו' ולא יסקלונו אמר להם הב"ה עתה תראו הנס הגדול אשר אעשה לכם הלכו ולקחו איש פסחו להיות להם למשמרת עד י"ד יום לחדש כשראו המצריים כך חגרו איש חרבו על ירכו ויבקשו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים והשם ברחמיו הגין עליהם והחלה המצרים תחלואים משונים והיו מעיהם מתחתכין ונדעכים כאש ונדונו ביסורין גדולי' ולא יכלו להזיק לישראל ועל שם שנעשו בו ניסים גדולים לישראל באותה שבת שהיה לפני הפסח נקרא כל שבת שלפני הפסח שבת הגדול. כתב הר' אשר ז"ל ונהגו כל ישראל לעשות להם בע"ש הגדול הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וקורין לו חלת עני ובלעז חלת בית הכנס' ומחלקין אות' לעניים ומיום שזלזלו בה נשתלחה מארה בתבואה.
